יום חמישי – ניצה מתכוננת לשבת, היא מבריקה ומסדרת את ביתה לקראת המלכה ההולכת וקרבה, אולם לבישול המטעמים לשבת טרם הגיעה, ולא משום שלא היה סיפק בידה, אלא שלצערה ריקן המקרר וריקים הארונות, ולניצה אין עדיין את החומרים הדרושים להכנת המטעמים לשבת. ניצה מוטרדת מכך, אך מחזקת את בטחונה בה' שלא יעזוב אתה ואת משפחתה, ויזמן להם בחסדו הגדול את צרכי השבת.
ואכן הישועה הגיעה, אמנם לאחר שעות ארוכות של ציפייה, המתנה והתחזקות באמונה שאכן הישועה בוא תבוא, אך בסופו של דבר, היה לניצה את כל הדרוש לשבת ברווח, בשפע ובזמן המתאים בדיוק – לא מוקדם, אך גם לא מאוחר מדי, והיא זכתה לכבד את היום השביעי בכל טוב, כראוי לו.
זכו ניצה ומשפחתה באותו שבוע, לראות את ישועת ה' וחסדיו, עין בעין.
אולם בשבוע שאחר כך, שוב זקוקה היתה ניצה, למנה גדושה של התחזקות באמונה, עד ששוב זכתה וראתה את הישועה, כי הישועה השלמה, עדיין רחוקה היתה וטרם נפתח לניצה מקור פרנסה, אשר יספק לה את כל צרכה, באורח קבע, ביד רחבה.
כניצה, כך זוכה כל אחת ואחת, לראות ניסים ונפלאות שבכל יום, אשר משפיע לנו ה' יתברך ברוב טובו וחסדיו, אם זה בענייני הכלל או הפרט, בין בגשמיות, בין ברוחניות.
בגשמיות – עת רואים אנו שהקדוש ברוך הוא מציל אותנו, מדי יום ביומו, מאויבינו החורשים רעה עלינו, וכן מכל מיני מצבים הוא מושיענו ופודנו. וכן ברוחניות – נוכחים אנו לדעת כי בכל עת ועת, רבים מעם ישראל מתחזקים בתורה ובמצוות, ושבים לאבינו שבשמיים.
אולם מאידך, הישועה השלמה עדיין רחוקה, והאויבים עדיין מרימים ראש ומנסים את כוחם נגדנו, וכן כל שאר הבעיות למיניהן שאנו ל"ע שומעים חדשים לבקרים. וגם ברוחניות – חלק גדול מהיהודים עדיין רחוק מתורה ואמונה, או מקיים את המצוות לחצאין לשליש ולרביע.
ובכל אופן רבים החסדים שאנו זוכים להם מדי יום ביומו. אם כן, האם חיים אנו בדור של ישועות וחסדים גלויים, או שעדיין רחוקה מאד הישועה מלבוא?
אומר הפסוק בפרשנו פרשת "וירא" בעניין הליכת אברהם אבינו ע"ה, לעקידת יצחק:
"וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחוק" (בראשית כ"ב, ד')
אומר ר' נתן ב"לקוטי הלכות":
"זה בחינת מה שכתוב באברהם אבינו 'וירא את המקום מרחוק' וכן אצל מרים 'ותתצב אחותו מרחוק', היינו שראו את הישועה שלמה סמוכה וקרובה מאד ומזומנת לבוא, אך אף על פי כן לעת עתה עדיין הדבר רחוק מאד, וצריכין עוד לצפות הרבה לישועתו יתברך ולחמלתו הגדולה, וכן הוא בכל דור בכלליות ובפרטיות ובפרטי פרטיות, כמבואר בפנים.
וגם עתה בדור הזה, אחר כל הישועות הגדולות, שזכינו ליציאת מצריים ולקבלת התורה ולכנוס לארץ ישראל ולבניין בית הבחירה, וכבר הראה לנו ה' יתברך התקרבות גדול ונפלא על ידי גדולי הצדיקים בני עליה שהיו בכל דור ונפלאותיהם אשר עשו, אף על פי כן הישועה השלמה רחוקה מאתנו עדיין מאד.
וכן להיפך, אחר כל החורבנות וההתרחקות רח"ל, אף על פי כן מי שמסתכל על האמת לאמיתו, רואה גם עתה ישועות ה' ונפלאות חסדיו בכל יום ובכל עת, כמו שכתוב 'על נסיך שבכל יום עמנו ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת'.
ואפילו מי שאין לו דעת אמיתי לראות נפלאות חסדו וישועתו יתברך בכל יום, צריך על כל פנים להאמין בזה הרבה, שחסדיו יתברך מתחדשים עלינו בכל יום, וכמבואר במקום אחר, שזה כוונת הכתוב: 'חדשים לבקרים רבה אמונתך', וכמו שתיקנו לנו חכמינו ז"ל לומר בכל יום כמה פעמים 'על ניסיך' וכו', וכיוצא הרבה.
אך אף על פי כן, כל הישועות עדיין הם בבחינת 'וירא את המקום מרחוק', שרואין הישועה בכל עת, אבל עדיין הוא רחוק מאד. ואף על פי כן אנו רואים הישועה בעינינו בכל עת…"
(לקוטי הלכות, וירא)
מסביר לנו רבי נתן בדברים אלו, שמצד אחד אנו רואים בעינינו ישועות רבות שעושה לנו הקדוש ברוך הוא בכל עת, בין בגשמיות שעוזר לנו ומצילנו בכל יום ויום, ובין ברוחניות שאנו מצליחים לקיים בכל יום ויום כמה מצוות, להתפלל ולעסוק בתורה, ואפילו פושעי ישראל מלאים מצוות כרימון.
אולם מצד שני, הכל בבחינת 'וירא את המקום מרחוק' וכמו שאומר הנביא 'מרחוק ה' נראה לי', כי הישועה השלמה רחוקה מאד, וכמה שאנו מתקרבים לעבודת ה', רחוקים אנו עדיין מאד מהשלמות האמיתית, וכמה שרואים אנו את חסדי ה' שבכל יום עמנו, בכל אופן הגאולה עדיין רחוקה.
אולם תפקידנו להתקרב דווקא בעת ההתרחקות, בשעה שישועת ה' נראית לנו רק מרחוק, כמו שכתוב בתהלים 'רחוק מישועתי דברי שאגתי', וכמו שכתוב על התורה הקדושה ב'אשת חיל': 'ממרחק תביא לחמה' – שצריך להתחזק בתורה דווקא כשהקדוש ברוך הוא נראה אלינו מרחוק, ולהתחזק ולהשאר על עומדנו במלחמתה של תורה בכל עת, ולדעת שכל עזרה שאנו מקבלים מהקדוש ברוך הוא היא אכן קיימת, אך מגיעה ממרחק גדול מאד.
ודווקא כאשר נדע עד כמה אנו רחוקים, נזכה להתקרבות, כמו שממשיך ר' נתן בדבריו:
"כי ההתרחקות תכלית ההתקרבות, כי כשיודע שהוא רחוק מאד, הוא דיקא זוכה להתקרב אליו יתברך בתכלית ההתקרבות; ותכף שהוא סובר שכבר קרוב הוא אל ה' יתברך, אז ידע שבוודאי הוא רחוק מאד ממנו יתברך…"
ולכן עלינו להתחזק ולהתקרב לה', אולם יחד עם זה לדעת שאנו עדיין רחוקים, וזה יביא אותנו להתקרבות נוספת, עד הישועה השלמה, שנזכה לה במהרה בימינו, אמן.