ארכיון לפי מחברים:בית מלוכה

עקשנות – "מקשה זהב טהור" עדנה עומדת בחנות הבגדים, רוצה היא לרכוש לעצמה בגד חגיגי לעונת השמחות הקרבה ובאה. כבר מזמן החליטה עדנה לשנות את סגנון לבושה לצנוע ועדין יותר. אולם כאשר היא נזכרת בקהל אותו תפגוש בשמחה הקרובה, מקבלת היא פיק ברכיים וחוזרת בה מהחלטותיה הטובות, כי בטוחה היא שאחיותיה או חברותיה בהן תפגושהמשך לקרוא "היכן העקשנות טובה?"

ומדוע לפעמים נאלצים לרדוף את האויבים? בפרשת בחוקותי מבטיח לנו הקדוש ברוך הוא:  "אם בחוקותי תלכו …ונתתי שלום בארץ … ורדפתם את אויבכם … ורדפו מכם חמישה מאה … ונפלו אויבכם לפניכם לחרב"  (ויקרא, כ"ו) שואל רבי נתן ב"ליקוטי הלכות": " … כי לכאורה תמוה: מהו הבטחת הברכה הזאת שירדפו את אויביהם, וכי זהו התכליתהמשך לקרוא "מהו השלום האמיתי?"

                           כל אחד רוצה חיים טובים, חיים שלוים ורגועים, שכל צרכיו ימולאו בנחת ובקלות ושום דבר לא יטריד את מנוחתו. כיצד ניתן להגיע לחיים טובים כאלו ? אומר הפסוק בפרשתינו: פרשת" אחרי": "… וכמעשה ארץ כנען…לא תעשו ובחוקותיהם לא תלכו" (ויקרא יח', ג') בפסוק זה מזהירה אותנו התורה שלא נלך בחוקות הגויים, שנתרחק מהאמונות וחכמותהמשך לקרוא "איך זוכים לחיים טובים ושלוים?"

אומר לנו הפסוק בפרשת "מצורע": "ורחץ במים וטהר" מסביר רבי נתן ב"ליקוטי הלכות" שהמים קדמו לבריאת העולם, כמו שכתוב בפרשת "בראשית": "והארץ היתה תוהו ובוהו ורוח אלוקים מרחפת על פני המים". לכן כאשר אנו נוטלים ידיים או טובלים במים, אנו ממשיכים על עצמנו את האמונה, שה' ברא את העולם וחידש אותו, כמו שכתוב בתורה בפרשתהמשך לקרוא "מה הקשר בין אמונה באלוקים לבין נטילת ידים במים?"

אומר רבנו נחמן זיע"א: אברהם אבינו תיקן תפילת שחרית. שחרית ראשי תיבות: חכם, רשע ,תם , שאינו יודע (לשאול). שאלו ארבעת הבנים שבהגדה. וארבעה בנים שיצאו מאברהם אבינו: חכם – זהו יצחק כי יצחק על שם הצחוק והשמחה. ונאמר: (משלי, י' א') " בן חכם ישמח אב" רשע – זהו עשיו תם – זהו יעקבהמשך לקרוא "ארבעה בנים על פי ליקוטי מוהר"ן"

בזכות מה וכיצד זוכים אנו היהודים, לגבור על אויבינו? קולות הרעשנים והדי הקפצונים נשמעים ברמה, בעת קריאת המגילה ובכל ימי הפורים, כל הילדים מכים את המן הרשע ברובים ובאקדחי צעצוע, ומתלהבים להתלהם ולהלחם  (כמובן אין הכוונה לצעצועים מסוכנים, האסורים לחלוטין ).  גם בכל ימות השנה נהנים הבנים הקטנים לשחק בכלי מלחמה מדומים, וכל חפץ שנראההמשך לקרוא ""אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם""

בפרשת "משפטים" מבוארים דיני השומרים, ומחויבותם לשמירת החפצים שהופקדו בידם, ומה הדין במקרה של גניבה ואבידה. רבי נתן ב"ליקוטי הלכות" מסביר לנו מי באמת שומר עלינו ועל רכושינו, ומה חלקנו בעניין. נתבונן בדברים ונראה אמא קנתה לאילה צבעים חדשים. אילה שמחה מאד והודתה לאמה בפנים קורנות. אולם מה רבה היתה האכזבה, כאשר למחרת הצבע האדוםהמשך לקרוא "מי שומר עלינו ועל רכושינו?"

בפרשת "יתרו" מצווים אנו על שמירת השבת. רבי נתן ב"ליקוטי הלכות" מגלה לנו ממה עוד צריכים לשבות, ולא רק בשבת. וזוהי שבת המחשבה. "'ויום השביעי שבת' – עיקר הזביחה והשחיטה של היצר הרע וחילותיו, שעוסקין לטבוח ולשחוט בני האדם, העיקר הוא על ידי שעוסקין להכניס בהם מחשבות רעות…" ("ליקוטי-הלכות", יתרו) אומר רבי נתן שעיקר עבודתוהמשך לקרוא ""שבת וינפש" ממה עוד צריכים לשבות ולא רק ביום שבת?"

שיר שנכתב בהשראת ליקוטי הלכות על פרשת "ויחי" "יששכר חמור גרם" ("ויחי"- בראשית) יששכר לכל באי עולם מודיע יש שכר הוא משמיע 'כי יש שכר לפעולתך ויש תקווה לאחריתך.' הצדיק זהו יששכר המאיר גם לאדם המנוכר ומעודד אותו לבל יתייאש כי גם לו שכר יש. להיעשות אל הקדושה מרכבה ולדבוק בדרך הטובה לשאת עליו עולהמשך לקרוא "יששכר – יש שכר לפעולתך"

נאמר בפרשת "ויחי": "לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו עד כי יבוא שילה…" אומר רבי נתן שבברכה זו של יעקב אבינו ליהודה, שממנו יצא משיח, מתנבא על חכמת הדפוס שתתגלה בעולם. "לא יסור שבט מיהודה" – זה בחינת שבט סופר, שיכתבו ספרים רבים של התורה. "ומחוקק" – זה בבחינת חכמת הדפוס, שעל ידה יתרבוהמשך לקרוא "נבואה המופיעה בפרשת ויחי על חכמת הדפוס שתתגלה כעבור אלפי שנים"