אומר הפסוק בתהילים: "חבר אני לכל אשר יראוך"
אלישבע היא אשה צדיקה, לבושה מעיד עליה כי צנועה היא וכל הליכותיה עדינות ואצילות, מאז התוודעה אלישבע למעלתה הגדולה של ההתבודדות, הפכה זו להיות הנהגה קבועה שלה ובכך היא מוצאת את דרכה בעבודת ה'.
כשנשאלת אלישבע, מדוע לא תנסה למלא את מצברי נשמתה ע"י שמיעת שיעורי תורה, התקשרות לרבנית ולקהילה בה מתחזקות הנשים יחד ברוחניות. עונה היא כי מנסיונה ראתה כי בדרך זו רבה המכשלה, בדברי לשון הרע ושאר הנהגות שאינן ראויות ולכן החליטה כי את עבודת ה' שלה, תעשה לבדה בין כתלי ביתה ובהתבודדות בינה ובין קונה.
האם דרכה של אלישבע נכונה? או שמא בטעות יסודה?
אומר לנו הפסוק בפרשתנו פרשת קורח:
"ואנשים מבני ישראל… נשיאי עדה קריאי מועד אנשי-שם". (במדבר ט"ז, ב').
אומר רבי נתן ב"ליקוטי הלכות" ("ליקוטי הלכות", קרח): "'נשיאי עדה קריאי מועד אנשי שם', מי שרוצה לחוס על חייו ולהסתכל על התכלית למען ייטב לו לעד, צריך להשתדל בכל כוחו, שיהיה על כל פנים שכן לכל מקום שמוצא איזה קיבוץ של כשרים ויראי ה' המקורבים לצדיקי אמת, העוסקים לגשת אל הקודש ולהתפלל בכוונה ובכח וכו', כי צריכין להיזהר מאוד להיות נטפל לעושי מצווה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל: 'קל וחומר שישלם שכר לנטפל לעושי מצוה' וכו' וכמו שאמר דוד: 'חבר אני לכל אשר יראוך ולשומרי פיקודיך'" (תהלים קי"ט, ס"ג).
למדים אנו מדברים אלו, שצריך האדם לקשר עצמו לקבוצה של אנשים כשרים ויראי ה', המקורבים לצדיקי אמת ויחד איתם לעבוד את ה' בתפילה בכוונה וכו'.
ומדגיש רבי נתן ואומר שדברים אלו אינם בגדר המלצה בלבד, שאפשר אולי להתקיים בלעדיהם, אין זאת אלא שהוא נוקט בלשון ברורה ביותר – "צריך להשתדל בכל כוחו" ובהמשך הוא מדגיש, "כי צריכין להיזהר מאוד להיות נטפל לעושי מצווה" וכו', כלומר שההתקשרות לחֶברה העוסקת יחד בעבודת ה' והחיבור לצדיקי אמת, תנאי הכרחי הוא, שאכן יצליח האדם להישאר איתן בעבודת ה' שלו ואף לעלות ולהתעלות.
אמנם בחברת בני אדם אכן גם הנסיונות רבים, לא להיכשל בעבירות שבין אדם לחברו ושהחברות תשמש מנוף לעבודת ה' ולא ח"ו תגרור ללהיפך. אולם עם זאת ממשיך רבי נתן ואומר: "כי אין ערך להעבודה שיעבוד האדם בעצמו, אפילו כל היום, אם הוא חלוק מיראי ה' האמיתיים, לנקודה טובה אחת שעושה כשמצטרף ומתחבר לקיבוץ היראים באמת, כי 'טוב לצדיק טוב לשכנו', כי כשמתחבר לקיבוץ הכשרים והיראים הוא בבחינת תוספת שכן אליהם, שעל ידי זה מתרבה ומתגדל בית התפילה אלפי אלפים וריבי רבבות לאין קץ."
(כמובא ב"ליקוטי מוהר"ן" ב' סימן ח')
מסביר לנו רבי נתן, שהערך של עבודת ה' שעושה האדם באופן יחידני, אפילו יעשה כל היום, אינו מגיע לערך נקודה אחת קטנה בעבודת ה', שעושה האדם כאשר הוא בחברת אנשים כשרים ויראי ה'. כי כל אדם שמצטרף לקבוצה וחבורה קדושה, שמקושרת לצדיקי אמת מוסיף נפשות רבות לקיבוץ הקדוש, שעל ידי זה מתרבים הטובות לעם ישראל.
ובאשר לסכנות הרוחניות הקיימות בחברה, צריכה אשה להיות עירנית ולדעת בכל דבר ועניין לנהוג לפי ההלכה. ולהתחבר אך ורק לנשים צדיקות ויראות ה'. ולהשתדל להשפיע מתכונותיה החיוביות על סביבתה ולא להיות מושפעת לרעה. ואם ניסתה וראתה שבחברה מסוימת אינה מתקדמת בעבודת ה', הפתרון אינו להסתגר בביתה ולהסתפק בהתבודדות בינה ובין קונה, אלא אדרבה להמשיך לחפש את המקום הנכון, את הרבנית המתאימה שבעזרתה תזכה לעלות ולהתעלות ואת החברות הראויות, ששאיפתן זהה לשאיפתה. ובדרך זו תזכה להתחזק ולהתרומם בעבודת ה' ולהרבות חיילים לקדושה, אכי"ר.
בית מלוכה 