עקשנות – "מקשה זהב טהור"
עדנה עומדת בחנות הבגדים, רוצה היא לרכוש לעצמה בגד חגיגי לעונת השמחות הקרבה ובאה.
כבר מזמן החליטה עדנה לשנות את סגנון לבושה לצנוע ועדין יותר. אולם כאשר היא נזכרת בקהל אותו תפגוש בשמחה הקרובה, מקבלת היא פיק ברכיים וחוזרת בה מהחלטותיה הטובות,
כי בטוחה היא שאחיותיה או חברותיה בהן תפגוש בשמחה המזדמנת, תפנינה אליה
אמירות עוקצניות שבכוחן להורידה מהתחזקות בעבודת ה׳ שהיא כה חפצה בה.
אומרת לנו התורה בפרשתינו בהעלותך: "וזה מעשה המנורה מקשה זהב עד ירכה עד פרחה מקשה
היא" (במדבר ח׳ ד׳)
מסביר רבי נתן ב"ליקוטי הלכות": "איתא בדברי רבינו ז"ל (בליקוטי מוהר"ן תנינא, סימן מ״ח)
שצריכין להיות עקשן גדול בעבודת ה' ומי שהתחיל מעט בעבודת ה' יודע זאת,
שאי אפשר להיות איש ישראלי באמת כי אם ע"י עקשנות גדול, כי הרבה הרפתקאות ועליות וירידות צריכין לעבור על כל אחד ואחד בלי שיעור. ואם לא יהיה עקשן גדול לבלי להניח על ידי זה מעט עבודתו שהתחיל, אי אפשר לו שישאר על עומדו, וזה עיקר ההתפארות שה' יתברך מתפאר בישראל, כי ה' יתברך מתפאר מאד בהעזות והעקשנות של איש הישראלי, שמפילין אותו בכל פעם, והוא מתחזק בכל עת והוא עקשן גדול, ואינו מניח להפיל עצמו בשום אופן. וזה עיקר התפארותו יתברך בבחינת: 'תנו עוז לאלוקים על ישראל גאוותו'.
"עוז"- זה בחינת עזות ועקשנות של ישראל, שהם עזים וחזקים בעבודתן, שעל ידי זה עיקר קבלת
התורה, שהוא כלל ההתפארות, כמו שאמרו רבותינו ז״ל: 'מפני מה ניתנה תורה לישראל מפני שהן עזין' (ביצה כ"ה).
על ידי זה "על ישראל גאוותו" דהיינו גאות והתפארות, כי זה עיקר התפארותו יתברך, וכמו
שכתוב: "כי תפארת עוזמו אתה" (תהילים פ"ט) כי עיקר ההתפארות הוא העזות והעקשנות".
ובכן עדנה יקרה, אכן בכדי שתוכלי לעמוד בהחלטתך החשובה, להתחזק בעבודת ה׳ ולשנות
את סגנון לבושך לצנוע יותר, עלייך להצטייד בהרבה עזות ועקשנות.
אמנם העזות והעקשנות מקובל להחשיבן כמידות מגונות, אולם בעבודת ה׳ הן הכרחיות.
שכן כדי לעמוד מול כל הסביבה הלועגת לך עלייך להצטייד בעזות דקדושה ולא להתבייש להיות
שונה מכולן ולעמוד איתנה מול המבטים והמילים הנשלחים לעברך. בנוסף הינך נדרשת להתמיד
בכך בעקשנות גדולה, למרות ההערות החוזרות ונשנות מצד אלו שאת כל כך מחבבת אותן
ומקושרת אליהן.
וממשיך רבי נתן ואומר: "וזה בחינת "וזה מעשה
המנורה מקשה זהב … " מעשה המנורה זה בחינת כלל
ההתפארות שה' יתברך מתפאר בישראל ועל כן בנרות
המנורה היה עדות שה' יתברך אוהב את עמו ישראל
ומשרה שכינתו בהם … וכל אלו ההתפארות … אין
זוכין כי אם ע"י עקשנות גדול … וזה בחינת "וזה
מעשה המנורה מקשה זהב", "מקשה"- לשון עקשנות
שצריכין להיות עז וקשה בעבודת ה' בעקשנות גדול
מאד. וזהו: "עד ירכה עד פרחה מקשה היא" ….
דהיינו שכל הציורים והפרחים שבמנורה … שהוא
כלל ההתפארות של ישראל הכל זוכין ע"י עקשנות
דיקא … כל זה נעשה רק ע"י עקשנות בחינת 'עד
ירכה עד פרחה מקשה' וכו' שמתחילה ועד סוף צריכין
עקשנות ועזות גדול."
רואים אנו בדברים אלו, שעיקר ההתפארות והשראת השכינה של הקב״ה בישראל הוא ע"י
עקשנות בעבודת ה'.
ולכן עלינו לדעת שכאשר אנו מתעקשות להמשיך ולהתמיד בעבודת ה׳ ובהתחזקות שקבלנו על
עצמנו ועושות זאת בעזות גדולה, כנגד כל הסביבה, דוקא ע"י כך הקב"ה מתפאר בנו
ומשכין שכינתו בתוכנו. ומי אינה רוצה שה' יתברך יתפאר בה וישכין שכינתו עליה?
הרי השראת השכינה היא מקור כל הברכות והטובות שיכולות להיות, ומי אינה חפצה בכך?
לכן תפילתינו יהי רצון שנזכה לעזות ועקשנות דקדושה והקב"ה יתפאר בנו וישכין שכינתו
בתוכנו בבחינת "מעשה המנורה מקשה … "
כמו שאמרו רבותינו ז"ל על נר המערבי שהוא עדות לכל באי עולם שהשכינה שורה בישראל
אכי״ר.
בית מלוכה 