"שבת וינפש" ממה עוד צריכים לשבות ולא רק ביום שבת?

בפרשת "יתרו" מצווים אנו על שמירת השבת.

רבי נתן ב"ליקוטי הלכות" מגלה לנו ממה עוד צריכים לשבות, ולא רק בשבת. וזוהי שבת המחשבה.

"'ויום השביעי שבת' – עיקר הזביחה והשחיטה של היצר הרע וחילותיו, שעוסקין לטבוח ולשחוט בני האדם, העיקר הוא על ידי שעוסקין להכניס בהם מחשבות רעות…" ("ליקוטי-הלכות", יתרו)

אומר רבי נתן שעיקר עבודתו של היצר הרע הוא להכניס לאדם מחשבות רעות ועל ידי זה הוא מנצחו ח"ו. וכיצד ינצל האדם ממחשבות אלו? הרי כידוע קשה מאד להמלט מהמחשבות, כי כשאדם תועה במחשבותיו, הוא הולך במחשבתו מרעיון לרעיון וממחשבה למחשבה וקשה לו להמלט מכך.

אם כן מהי העצה?

"והעצה הכללית לזה הוא, שפתאום יעמוד האדם וינוח וישבות ויהיה שב ואל תעשה במחשבתו. וזה בחינת שבת, שבתוך כל הטרדות והבלבולים והרעיונים הרבים והמחשבות יבטל את עצמו לגמרי וינוח וישבות בבחינת שבת".

מכאן אנו למדים שהעצה להינצל מהמחשבות והבלבולים, שמכניס לנו היצר הרע היא, פשוט להפסיק לחשוב לגמרי, להשבית את המחשבה. כי אם מנסה האדם להלחם במחשבות ולשנות אותן, לעמוד כנגדן, להתווכח ולסתור אותן ולחשוב מחשבות הפוכות וכדומה, הוא עלול להסתבך יותר ויותר והיצר הרע יכניס לו עוד יותר מחשבות רעות ומבלבלות. ולכן העצה היא להשבית את המחשבה לגמרי מיידית, בבחינת שבת שעוצרים בה מכל מלאכה. ואת זה צריך לעשות בצורה פתאומית, ברגע אחד, לזרוק את כל המחשבות כמות שהן. ורק אחרי שביתה זו, יזכה שיתחדשו לו במוחו מחשבות טובות.

אך בשביל זה צריך אדם לבטל עצמו לגמרי ורק אז יוכל לעצור את מחשבותיו וכיצד יזכה לביטול זה?

נתבונן בהמשך הדברים:

"ולפעמים צריך לזה ביטול דקדושה באמת, היינו שיבטל עצמו לגמרי ויזכור בה' יתברך, ויבטל את עצמו לגבי אור האין סוף יתברך. וזה בחינת שבת, שצריך האדם לזכור תמיד ולהמשיך על עצמו קדושת שבת גם בימי החול, היינו שבתוך כל הבלבולים יעמוד וינוח בבחינת שבת, ועל ידי זה ינצל מכל המחשבות רעות".

מדברים אלו נלמד, כי כדי להשבית את המחשבות צריך האדם לבטל את עצמו לגמרי. כאילו הוא בכלל לא קיים ורק הקדוש ברוך הוא, שהוא אור אין סוף קיים לבדו. או אז יצליח לעצור את מחשבותיו ולנוח בבחינת שבת, שצריך לזכור אותה תמיד, גם בששת ימי החול, ועל ידי זה ינצל מכל המחשבות רעות.

ועצה זו נכונה לגבי כל אדם שטרוד במחשבות ובלבולים שונים, בין ברוחניות בין בגשמיות. גם כאשר אינו יודע מה לעשות בעניינים שונים כגון בפרנסה וכדומה, כשרואה האדם שמחשבותיו הולכות ומסתבכות, פשוט יעצור ויפסיק לחשוב לגמרי, באותו עניין. יניח אותו מדעתו ויבטל את עצמו לקדוש ברוך הוא, שהוא אור אין סוף ואז יינצל מכל הבלבולים. וגם יזכה אחר כך שהקדוש ברוך הוא יאיר לו מאורו וישיג את המחשבה הנכונה בה יצליח בס"ד.

יהי רצון שנזכה להנצל מכל מחשבה רעה ולבטל עצמנו לקדוש ברוך הוא, עדי יאיר עלינו מאורו האין סוף, אכי"ר.