אומרת התורה בפרשת קדושים: "לא תעשוק את רעך"(ויקרא י"ט, י"ג)
"אבא תקנה לי מטוס עם שלט" מבקש אבריימי מאביו. "היכן ראית מטוס עם שלט?" שואל אבא את אברימי, "לנתן יש מטוס עם שלט, אבא שלו קנה לו" משיב אברימי את התשובה הצפויה מראש.
שכן ילדים דרכם וטבעם שכל דבר אשר הם רואים אצל חבריהם רוצים הם לעצמם. עלינו ההורים מוטלת החובה לחנכם, שלא כל מה שיש לחבר, צריך להיות גם להם. ואדרבה, לכוון אותם להתבונן בכל החפצים היפים שיש להם, אשר יתכן מאוד שלחבריהם אין כמותם.
אולם, הבעיה הגדולה יותר היא, כאשר הילדים חומדים את החפץ עצמו השייך לחבר, ולפעמים גם אנו הגדולים משתוקקים לדבר שיש לזולת, מדוע זה קורה ואיך עלינו להתמודד עם זה?.
אומרת התורה בפרשת קדושים: "לא תעשוק את רעך ולא תגזול…"(ויקרא י"ט, י"ג)
אומר רבי נתן: "מה שכתוב: 'לא תעשוק את רעך'. 'רעך' דווקא, "בית רעך". 'רעך' דייקא, כי כל אחד יש לו חמדה לבית רעהו דווקא, היינו שהוא וחברו בשורש, כפי גילוי הנשמות, ומחמת שבגלגול ראשון היה זה הממון שלו וכיוצא בזה מכמה בחינות, מחמת שיש לו תאווה וחמדה לזה הבית והממון שהוא עכשיו של חברו, אבל התורה הזהירה אותנו על זה. כי אסור ליגע בשל חברו, אף על פי שהוא חברו ורעהו מצד הגלגול, אף על פי כן זה המשפט לאלוקים. וה' יתברך יודע תעלומות איך לסדר הממון והחפצים בכל דור ודור ואסור לגזול ולעשוק את חברו, ואפילו לחמוד הוא איסור חמור, רק צריכין להאמין בה' יתברך כי ישרים דרכי ה', ולקבל משפטו באהבה ולשמוח בחלקו אשר נתן לו ה'." (ליקוטי הלכות, קדושים)
מסביר לנו רבי נתן, שכאשר אדם חומד חפץ של חברו, אין זה מקרי, אלא הסיבה היא מכיוון שיש לו שייכות בחפץ זה על פי גלגולי הנשמות, אולם אף על פי כן אסור לו לחמוד אותו, כי כרגע במצב הנוכחי, רצון ה' שהחפץ יהיה של חברו, ועליו להאמין באמונה שלמה שכך זה טוב. ולכן גם את ילדינו עלינו לחנך, כי אסור לחמוד את חפצי חבריהם ולרצותם לעצמם. אלא על כל אחד לשמוח בחלקו, על כל הדברים הטובים שיש לו ויודה לה' על כך. ובזה אנו וגם ילדינו נצליח להתגבר על יצר החמדה ולהאמין בה' שהכול ממנו והכל לטובתנו.
וה' יעזרנו לשמוח בחלקנו ולחנך את ילדנו בשמחה, בדרך העולה בית אל, אכי"ר.
בית מלוכה 