ליל התקדש החג, כל המשפחה יושבת סביב השלחן הערוך, כאשר לאחר קידוש וברכת "המוציא" מטיבים כולם את ליבם במיני מטעמים, אשר טרחה ועמלה עקרת הבית, בהכנתם טרם החג.
לאחר טעימת סלטים ותוספות שונות, מוגשת לשולחן החגיגי וההדור המנה העיקרית: הבשר.
שהרי נוהגים ישראל קדושים, עפ"י מה שמורה לנו ההלכה, לקיים את שמחת החג בבשר ויין ,
ובבשר בהמה דווקא.
בפרשת שמיני מלמדת אותנו התורה, אילו הם הבהמות הטהורות המותרות באכילה, ומהם סימני הטהרה שלהן: "כל מפרסת פרסה ושוסעת שסע פרסות מעלת גרה …אותה תאכלו" ( ויקרא, י"א, ג')
הבשר הכשר מקורו בבקר – פר, פרה ועגל. או מן הצאן – משפחת הכבשים והעיזים.
ניקח לדוגמא את הפרה הרועה באחו.
הפרה יוצאת למרעה, שם היא תולשת בפיה מן העשב, לועסת ,בולעת וממלאת את קיבתה.
לאחר בילוי היום במרעה, שבה הפרה אל הרפת, שם היא רובצת ומעלה גרה.
כל הצומח, שהביאה אל קרבה, מועלה אל הגרון ונלעס שוב בפה.
זוהי העלאת הגרה, אשר היא סימן לכך שהפרה בהמה כשרה היא, הראויה למאכלו של יהודי בן עם הקודש.
הסימן השני הגורם, לבת משפחת הבקר, להיות בהמה טהורה, הוא השסע- החריץ אשר בפרסותיה.
מהי המשמעות העמוקה של סימנים אלו?
כידוע ישנן ארבע דרגות בבריאה: דומם, צומח, חי ומדבר.
האדמה הינה דומם, לכאורה, ללא חיות או תנועה.
מתוך האדמה עולים וצצים הצמחים, בהם ניכרת החיות יותר, באשר יש בהם את כח הרעננות והגדילה. ע"י צמיחה זו, עולה האדמה, מדרגת דומם לצומח, מכיון שהצמחים יצאו מכוחה ועלו וצצו הודות לחיבורם אליה.
את הצומח הזה אוכלת הבהמה, ובכך עולה הצמח לדרגת חי, כי הופך הוא להיות בשר מבשרה ודם מדמה, של בעל החיים.
אולם הצומח שאכלה הפרה, שואף לעלות עוד, לדרגה הגבוהה יותר – לדרגת מדבר, וזאת בגלל ניצוצות הקדושה הטמונים בו, אשר מחיים אותו.
כאן מגיעה העלאת הגרה – העשב שבלעה הבהמה, נדחף מקרבה, אל עבר גרונה ופיה.
הפה מסמל את כח הדיבור, המייחד את האדם, אשר על שמו נקרא האדם "מדבר."
כמו שנאמר בבראשית ביצירת האדם: "ויהי האדם לנפש חיה" , אומר התרגום: "לרוח ממללא"
שאיפה זו של כל דרגות הבריאה: מהדומם דרך הצומח ועד החי, השואפים לעלות לדרגת מדבר, באה לידי מימוש, באכילת בשר הבקר, ע"י היהודי, הסועד בו את ליבו, לפי כל כללי ההלכה.
שוסעת שסע- פתח להעלאת הניצוצות הקדושים
סימן הטהרה השני, מצוי ברגלי הבהמה הטהורה.
הרגליים, גם הן מבדילות את האדם משאר בעלי החיים. שהרי "הולך על שתיים", זהו אחד הכינויים, המעידים כי זהו בן אדם.
ולבהמה הטהורה, ישנו סדק בפרסות רגליה.
כידוע סדק בחפץ כל שהוא, גורם ליציאת התכולה הנמצאת באותו דבר. כגון: סדק בכוס מים גורם לנזילת המים החוצה.
הסדק ברגלי הפרה, המהווה סימן כי מין זה כשר לאכילה, רומז לנו, כי יש באפשרותינו להוציא את הניצוצות הקדושים הכלואים בפרה, ע"י שאנו אוכלים את בשרה הכשר, ובפרט בשבתות וימים טובים.
לעומת בעלי החיים האחרים, שאין להם סדק, עובדה הרומזת על כך, שאין להם פתח ממנו אנו יכולים לקבל את הטוב הטמון בהם, לכן אסורים הם באכילה.
ובכן עקרת בית יקרה! בהכנת הבשר הינך עוסקת בעניינים קדושים ונשגבים.
קחי איתך דברים אלו בהיכנסך למטבח. והם ילוו אותך וירוממו את הרגשתיך, בשעות הרבות בהן את עוסקת בהכנת הסעודות לבני ביתך. ויהי רצון שתיזכי לעשות תפקידך בשמחה כראוי.
ונזכה יחד כל עם ישראל לאכול מן הזבחים והפסחים, אשר יועלו על המזבח בבית המקדש בב"א.
בית מלוכה 