זאת חוקת התורה – האם אנו מבינים את כל מצוות התורה?

מה מלמדת אותנו פרשת פרה אדומה?

שפרה מגיעה אלי לפגישה, היא רוצה מאד להתעלות ברוחניות, אך מרגישה שליבה אטום וחתום, היא איננה מצליחה להגיע להתלהבות הלב לדברים שבקדושה, היא מנסה להתפלל בהתלהבות, להדליק נרות לצדיקים, ללמוד בספרים הקדושים, ועוד פעולות שונות, אבל ליבה אינו נפתח. שפרה תמהה, מהו הדבר שחוסם אותה, כיצד תעורר את ליבה? כיצד תצליח לטהר אותו ולהידבק בקדושה?

מהו המפתח לפתיחת הלב ולהסרת אטימותו?

נתבונן בענין פרה אדומה אותה קוראים אנו השבוע ונראה מהי התשובה:

נאמר בפרשת פרה: "זאת חוקת התורה … דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדומה תמימה אשר אין בה מום…" (במדבר יט', ב')

ואומר רבנו נתן בליקוטי הלכות:

"על ידי שמאמינים בבחינת חוקת התורה, דהיינו בבחינת המקיפין העליונים הקדושים, שאי אפשר להבינם, על ידי זה בעצמו מאירין המקיפים, וזוכה שיתגלה הארת השכל בשלמות מה שאפשר לאנושי להבין.
ועל ידי זה זוכה להתלהבות הלב דקדושה, עד שתהא שלהבת הלב עולה תמיד מאליה בקדושה גדולה, ונמשך עליו טהרת הפרה אדומה ונטהר מכל הטומאות" ("ליקוטי הלכות", במדבר, חוקת)

מדברים אלו אנו למדים, כי אם ברצוננו להיטהר מכל הטומאות, להסיר את המחסומים, ושליבנו יפתח ויתלהב לדברים שבקדושה, הרי שהעצה לכך היא, לדעת שאין בכח השכל להבין כל דבר, ולהאמין בבחינת "חוקת התורה". דהיינו להאמין שבמצוות התורה יש קדושה עליונה, שאי אפשר להבינה. וככל שיותר נאמין בקדושתן של המצוות ובכך שיש בהן קדושה עליונה שאי אפשר להבינה בשכל אנוש, כך נזכה יותר להארת השכל בשלמות, מה שאי אפשר בשכל האנושי להבין.

דווקא כשאנו מכירים בכך, ששיכלנו אינו מבין את מעלתן וקדושתן של מצוות התורה, על ידי זה יפתח ליבנו ויתלהב בהתלהבות של קדושה, שלא תיפסק, ותימשך עלינו טהרת הפרה האדומה, שתטהרנו מכל הטומאות.

כי כאשר אדם סומך על שכלו וחושב שהוא יכול להבין כל דבר, ורוצה להבין בשכלו גם את טעמי מצוות התורה, הרי שזה חוסם את ליבו ואוטם אותו מהתעוררות של קדושה. ודווקא כשמשליכים את השכל ומכירים בכך, שזה דבר שאינו נתפס בשכל האנושי, הרי זוכים לטהרת הלב ולהתעוררותו הקדושה הנצחית.

ויהי רצון שנזכה להשליך את מחקרי השכל ולהאמין בקדושתן של המצוות, לקיימן בשמחה ובאמונה תמימה, ועל ידי זה נזכה להתלהבות הלב לקדושה ולטהרה שלמה, אמן כן יהי רצון.