מפרשת ויגש
ישועה ברגע קטון
בפרשתינו פרשת "ויגש" רואים אנו איך הכל מתהפך לטובה ברגע אחד.
בתחילת הפרשה נמצאים השבטים – בני יעקב בשפל המדרגה. יעקב אבינו הסתלקה ממנו רוח הקודש, כבר שנים רבות, מאז שאבד יוסף. יוסף איננו נמצא. הם מואשמים בריגול ואח"כ בגניבה. מושל מצרים מדבר עימם קשות ורוצה לקחת את בנימין לעבד ובכלל מצב הרעב שהם נתונים בו בארצם וזקוקים לחסדי מושל מצרים. ואז הם שבים בתשובה ומבינים שהכל בא להם בגלל מכירת יוסף.
וברגע אחד, כשיוסף מתגלה אליהם, מתהפך הכל לטובה.
הם הופכים להיות משפחתו החביבה של מושל מצרים, יוסף חוזר אליהם, בנימין כמובן ניצל מגזירת העבדות ועוד מקבל מתנות יתרות על כל אחיו. רוח יעקב שבה אליו עם הבשורה הטובה וכל משפחת יעקב עוברת למצרים, שם מצוי להם המזון וכל צרכיהם בשפע.
כך יהיה גם בגאולה השלימה שתבוא פתאום וברגע אחד ישתנה הכל לטובה. בנביא מובא לנו פסוק המתאר כיצד הקב"ה עזב את עמ"י כביכול וברגע אחד גואל אותם ברחמים גדולים. וכך אומר הפסוק: "ברגע קטון עזבתיך וברחמים גדולים אקבצך" (ישעיהו נד, ז).
וניתן למצוא בפסוק זה רמז לפרשתינו.
"ברגע" – ר"ת: באו רצו גנב עבד. "קטון" – כשרצו לקחת את בנימין הקטן שבאחים לעבד כביכול על גניבת הגביע.
אז – "עזבתיך" ר"ת: עת זכרו במעשם תלו ישר כולם – האחים הבינו שהדבר תלוי במעשם שמכרו את יוסף.
"וברחמים גדולים אקבצך" – "אקבצך" ר"ת: אז קבלם בתשובה צדיק כִּלכל.
הקב"ה קיבל תשובתם ויעקב הצדיק ירד למצרים, שם כלכל אותו יוסף וימיו נהפכו לטובה.
לכן צריך כל אחד לדעת, שבאיזה מצב שהוא נמצא, בין בגשמיות בין ברוחניות, יכול הכל להתהפך לטובה ובפרט אם ישפר את הנקודה שבגינה באה עליו הצרה וכך אמר ר"נ: "ויגש אליו יהודה – הם בחינת כלל ישראל… שהם ניגשים אל יוסף, בחינת הצדיק האמת ושבים בתשובה על מכירתו."
מכאן לומדים שיש לשוב בתשובה בעיקר על פגם אמונת חכמים, כפי שהאחים מכרו את יוסף, שהוא בבחינת צדיק האמת שחלקו עליו וברגע שחזרו על כך בתשובה, התגלה להם יוסף ונתן להם את העצה האמיתית, שעל ידה נושעו.
ה' יזכנו להוושע בתשועת עולמים, ויקוים בנו הנאמר בהפטרה:
"כה אמר ה', הנה אני לוקח את בני ישראל מבין הגויים… ועשיתי אותם לגוי אחד בארץ… ומלך אחד יהיה לכולם למלך… ולא יחצו עוד לשתי ממלכות עוד." (יחזקאל לז, כא-כב).
בית מלוכה 