חג הסוכות חג שמח מבית מלוכה

מהי הסוכה, ומה היא מלמדת אותנו על כל יציאותינו מהבית במשך השנה?

"קדושת הסוכה בחינת ענני כבוד"

ימים של ערב חג, עם ישראל לשבטיו ולגווניו מצוי בימים אלו ברחובה של עיר, ותר אחר צרכי החג. מי בחיפושיו אחר בשר ושאר מעדנים, ומי בתורו אחר בגדי חג או תכשיטים בהם יקיים מצוות "ושמחת בחגך". מרובים צרכי עמך ישראל בערבי חגים: מצוות החג והידוריהן, סוכה נאה על כל הכרוך בה, לולב נאה ושאר מינים, ועוד כהנה וכהנה בהם מתחדש הקהל הקדוש לכבוד ימי שמחתנו.

גם ליאורה מסתובבת ביום שכזה בין החנויות והדוכנים השונים. בבית טרחה היא והכינה רשימת קניות לכבוד המועד, אך לאכזבתה עדיין לא מחקה דבר אחד מן הרשימה, וכעת מסתובבת היא מתוסכלת וחושבת לעצמה: 'חבל שיצאתי היום לקניות, עבודה רבה מחכה לי בביתי ואני מכלה את זמני וכוחי לריק. כל מה שרציתי לרכוש לא עולה בידי, כאן החנות משום מה סגורה ושם לא מצאתי את הדגם המבוקש. פה המחיר יקר מדי ושם אזל לגמרי מן השוק'. ליאורה מחליטה להניח לקניות לעת עתה, לצעוד לתחנה המובילה לביתה, כשהרגשה חמצמצה של החמצה מלווה אותה. האמנם אכן כל נסיעתה הייתה "סתם"? האם כילתה זמנה וכוחה לחינם?

קדושת הסוכה ממשיכה קדושה עליונה לכל יציאותינו לחוץ

אומר רבי נתן ב"ליקוטי הלכות", ומובא באוצר היראה, סוכות:

"על ידי קדושת הסוכה הקדושה, אנו ממשיכין עלינו קדושה עליונה שגם בכל השנה כולה, בכל עת שיוצאין מהבית לחוץ – הן לפי שעה קלה, הן כשיוצאין באיזה דרך ממש, קרוב או רחוק – שאז יגן עלינו קדושת הסוכה, שהוא בחינת ענני כבוד שהגנו על ישראל בעת שהלכו בדרך במדבר, שעל ידי זה יהיה הדרך והטלטול שיוצאין חוץ מהבית לפעמים, יהיה הכל לטובה, היינו שיזכה על ידי זה שיתחדש לטובה קדושת מוחו ודעתו, שרק בשביל זה מסבב ה' יתברך עם האדם שיצטרך לפעמים להטלטל בדרכים…"

מסביר ר' נתן שלפעמים מוכרח האדם לצאת ולהטלטל בדרכים בשביל לחדש את מוחו ודעתו, ובעת שזקוק האדם לחידוש המוחין, מסבב ה' יתברך שיצטרך האדם לצאת מביתו, ועל ידי כך מתחדשת לטובה קדושת מוחו ודעתו.

ולכן אין להצטער כאשר הזדמן לאדם להטלטל בדרכים, אף אם לא השיג את מבוקשו, אלא ידע שהדבר מאת ה' והוא מסובב הסיבות לטובתו.

אולם, כידוע כל יציאה מן הבית בחזקת סכנה היא. סכנה גשמית כמאמר: "כל הדרכים בחזקת סכנה", וגם סכנה רוחנית לקדושתו של האדם, שמא יתקל במראות ובקולות שאינם טהורים. מה העצה לכך?

אומר ר' נתן – המגן שלנו בהליכתנו בדרך, הוא קדושת הסוכה. בחג הסוכות אנו יוצאים מן הבית לחוץ, בקדושתה של מצוות הסוכה, ובכך מקדשים אנו את כל יציאותינו מן הבית לחוץ, שתמיד כאשר נהיה בדרכים, תלווה אותנו קדושת הסוכה ותגן עלינו כשם שהגנו ענני הכבוד על עם ישראל בלכתם בדרך במדבר, ובכך יהיו יציאותינו מן הבית לטובה בלבד, כמוסבר למעלה, ויהי רצון שנפיק את כל התועלת ביציאתינו מביתינו הן גשמית והן רוחנית, וה' יצליח דרכנו וישמרנו, אכי"ר.

קדושת הסוכה – מקדשת את ביתנו מחדש

לא רק שאת החוץ מקדשת הסוכה הקדושה, אלא אף ביתנו מתקדש מחדש בכל שנה על ידי מצוות סוכה. אומר ר' נתן:

"בסוכות יוצאין מביתו ונכנסין לסוכה. ואחר כך בשמיני עצרת ובשמחת תורה, חוזרין משם לביתו ואז מסיימין ומתחילין התורה מחדש. כי ביתו של אדם נמשך קדושתו מהתורה, שמתחלת בבי"ת דבראשית, ובכל שנה אנו צריכין לחדש קדושת ביתנו כמו שאנו מחדשים את התורה בכל שנה, שמסיימין ומתחילין אותה מחדש, כנ"ל. על כן יוצאין מהבית ונכנסין לסוכה, שהיא בחינת היקף ענני הכבוד, שמשם שורש התורה… כדי להמשיך משם התחדשות התורה והתחדשות קדושת ביתו מחדש, ועל כן בשמיני עצרת או בשמחת תורה שמסיימין התורה ומתחילין אותה מחדש, אז חוזרין מהסוכה להבית כי כבר נתחדש קדושת ביתו על ידי שנכנסנו לסוכה שהיא בחינת ענני כבוד שהם שורש התורה כנ"ל".

(לקוטי הלכות, מובא באוצר היראה, סוכות)

מסביר לנו ר' נתן כי הקדושה בביתנו נמשכת מן התורה. התורה מתחילה באות בי"ת של בראשית, וּבֵּית מלשון בַּיִת. וכשם שבשמחת תורה אנו מסיימים ומתחילים את התורה מחדש, כך צריכים אנו לחדש גם את קדושת ביתנו. כיצד נעשית התחדשות זו?

בחג הסוכות אנו יוצאים מהבית ונכנסים לסוכה, שהיא בחינת ענני כבוד שהקיפו את עם ישראל במדבר, שם הם התקדשו בקדושת התורה שניתנה להם בסיני בהליכתם בארץ לא זרועה, מוגנים על ידי העננים.

וביציאה זו לסוכה, שהיא בחינת ענני כבוד, אנו מושכים התחדשות התורה, שמסיימים אותה ומתחילים מחדש בשמחת תורה. ולכן חוזרים בחג שמחת תורה לביתנו, כי בהתחדשות קדושת התורה – אנו מחדשים את קדושת ביתנו, ולכן אנו יכולים לחזור לביתנו שכבר התקדש מחדש. ויהי רצון שיהא ביתנו מלא תורה וקדושה, אשר ישפיעו עלינו לטובה בעבודת ה' כל הימים, אכי"ר.