יום הכפורים בבית המקדש

מה נלמד מכך על עצמנו?

רבי נתן בהסבר, מדוע נבחרים השעירים ביום הכיפורים ע"י גורל?

וכיצד זה קשור להחלטות שלנו בחיי היום יום?

"גורל אחד לה'"

"ונתן אהרון על שני השעירים גורלות, גורל אחד לה' וגורל…לעזאזל" (פרשת אחרי, מתוך עבודת כהן גדול ביום כיפור).

בימים בהם שכן המקדש, כבוד בירושלים הבנויה, התכונן חננאל לעלות לבית המקדש. לצורך כך ניגש אל העדר ובחר מן הצאן, כבש תמים ומשובח להביאו מתנה לקרבן על גבי המזבח בעת יעלה הוא להראות בבית הבחירה. בהגיעו ירושלימה פגש חננאל עם רב, אשר באו לקראת יום הכיפורים הקדוש לעיר הקודש והמקדש כדי לחזות בעבודת הקודש של הכהן הגדול ביום הכיפורים, ביום בו הוא נכנס לפני ולפנים.

בעיצומו של היום הקדוש עת נבחרו שני שעירי עיזים לחטאת, מתבונן חננאל ורואה שבניגוד לשאר הקרבנות בהם ניתן לאדם לבחור איזה קרבן יעלה על המזבח, כשם שבחר גם הוא את מתנתו, כאן ניתן הדבר בידי שמים: הכהן נותן גורלות על שני השעירים, גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזל. מדוע לא יבחר הכהן בעצמו איזה מן השעירים יעלה לה' ואיזה ישולח לארץ גזירה? מדוע נעשה הדבר על ידי גורל?

בחינת הגורל שמשליך עצמו על ה' יתברך

אומר רבי נתן בלקוטי הלכות:

"על שני השעירים גורלות: לפעמים מתגברים העוונות כל כך עד שאי אפשר בשום אופן לתת עצה בנפשו, כי עצתו חלוקה מאד, וכמו שצעק דוד: 'עד אנה אשית עצות בנפשי' (תהלים) ואז זהו בעצמו עיקר העצה, לצעוק לה' יתברך… ולהשליך כל יהבו על ה' יתברך ולסמוך עליו יתברך לבד.

וזה כמו בחינת גורל שמשליך עצתו על ה' יתברך בבחינת 'אתה תומיך… גורלי' (תהלים) וכתיב: 'בחיק יוטל את הגורל ומה' כל משפטו', וזה בחינת הגורל של יום כיפור שמחמת ריבוי עוונות של כל השנה, שהיו צריכים להתוודות אז על השעיר לעזאזל, מחמת זה היה קשה לברר האמת איזה לה' ואיזה לעזאזל כי אם על ידי הגורל, ועל ידי זה דייקא נתברר עצה אמיתית".

(לקוטי הלכות,פר' אחרי)

מסביר לנו כאן ר' נתן שאמנם ניתן לאדם כח הבחירה והוא יכול לבחור מה לעשות וכיצד לנהוג, אולם במקרים רבים אנו רואים שאדם אינו יודע לשית עצות בנפשו, ברגע ראשון הוא מחליט דבר אחד ובמשנהו מחליף לאחר, בין אם זה בבחירת דבר מסוים שרוצה לרוכשו, בין אם זה בהחלטה כיצד לפעול בנושא מסוים וכדומה. מדוע קורה דבר זה? מדוע קשה להגיע לעצה הנכונה? אומר לנו ר' נתן שהדבר נובע מריבוי העוונות שמתגברים על האדם. ומה העצה לזה? העצה לצעוק לה' יתברך כמו שצעק דוד המלך, ולבקש מה' שהוא ינחה אותו בדרך הנכונה ויתן בלבו את העצה המתאימה.

כשאדם עושה כך, הרי שאינו סומך על כח בחירתו הוא, אלא משליך יהבו על ה' יתברך וסומך רק עליו. וזה בבחינת גורל. בגורל אין בחירה לאדם, הגורל נקבע משמים – מה' יתברך.

ולכן ביום הכיפורים מחמת ריבוי העוונות, שמתוודים עליהם ביום הכיפורים על השעיר לעזאזל, לכן הבחירה איזה שעיר ילך לה' ואיזה ישולח לעזאזל, נקבעה על פי גורל מאת ה', וזו היתה העצה האמיתית שהתבררה משמים.

לכן נשים יקרות נדע, כי העצה היעוצה היא, בשעה שאין אנו יודעות מה להחליט ומה לעשות, נפנה לה' בצעקה מלבנו, ויכולה להיות זאת גם צעקה חרישית ולאו דווקא בקול גדול, ונבקש מה' ונסמוך עליו שיורנו את הדרך הנכונה, וכך נגיע בעזרת ה' להחלטה הטובה ביותר.

וה' יתקננו בעצה טובה מלפנינו וינחנו בארץ מישור למען שמו ויכפר כל עוונותינו, אכי"ר.