סבתא באה להתארח, השמחה גדולה, הילדים צוהלים ומאושרים, אם המשפחה, גם היא שותפה לשמחה, טורחת בהכנות לקראת האורחת החשובה. אולם גם חששות מתגנבות לליבה, בכל פעם שסבתא מגיעה, סדרי הבית והחינוך משתנים במקרים אלו ואחרים. האורחת המשמחת הגיעה, הילדים קופצים לקראתה: "סבתא, מה הבאת לנו?" והסבתא מוציאה מתיקה, איך לא? סוכרי'ה מתוקה. לצהלת הילדים היא מחלקת לכל ילד מהמתוק המתוק הזה. אך לאימם, העומדת מן הצד נעשה מר ממר. היא כ"כ עמלה במשך כל השנה לחנך את ילדי'ה להתנזרות מהמוצר הכל-כך לא בריא והנה ברגע אחד הכל מותר ואפילו הופך לחוי'ה מרנינה. אך בכך לא תם הסיפור, המשפחה כולה מתיישבת לארוחת הצהריים, גם לסבתא האהובה מקום של כבוד ליד השולחן. האם מגישה את הסינרים לילדים, חשוב לה מאד לשמור על ניקיון הבגדים ולמנוע כתמים עקשניים, אך התינוק בן השנתיים מסרב לענוד את הסינר על צווארו, "הניחי לו, אין דבר" אומרת הסבתא וכבר מגישה את הכפית לפיו. "מה יהי'ה על החינוך שעמלתי עליו כה רבות", חושבת האם, "הילדים בבית מורגלים ומחונכים שלא אוכלים בשום אופן ללא סינר והנה שינוי שכזה" וכך הלאה, לאורך כל היום, נהנים הילדים בחברת הסבתא, כשההרגלים שהאם עמלה כל-כך להקנותם, מונחים בצד ואין איש שם להם לב, למגינת ליבה.
ובכן אמא יקרה, אל דאגה, הילדים שלך מספיק חכמים ונבונים ויש להם את היכולת להבחין בין החינוך שהוקנה להם בבית, ע"י ההורים, במשך כל השנה, לבין הנהגה חד פעמית, שמתרחשת כאשר מגיע אורח לביקור.
גם אם הסוכריות התקבלו על ידיהם בהתלהבות מידי סבתא היקרה, הם עצמם יודעים ומבינים ששום דבר לא השתנה והכל יחזור לקדמותו כשהאורחת תשוב לביתה, כך גם לבישת הסינר בארוחה, פיזור מספר משחקים בחדר בבת אחת, כאשר את מקפידה על משחק אחד ולא מאפשרת לשחק באחר, כל עוד הקודם לא הושב מסודר למקומו וכך הלאה והלאה.
בכך שאת מבליגה ומכבדת את רצונו של האורח המזדמן, את מחנכת את ילדיך לכיבוד הורים ו\או אורחים וכן להתחשבות וסובלנות לגבי דעתו של הזולת, חשוב לך מאד שהם יפנימו את מה שלימדת אותם, אולם חשוב לא פחות שידעו שישנם אנשים אחרים בעולם, עם הרגלים ודפוסי התנהגות שונים ואף אותם יש לכבד.
כמובן, כל הנאמר לעיל מדובר במקרה, שאין בו בעי'ה רוחנית השקפתית, אולם במקרה כזה, כגון: כאשר האורח מגיש לילדים ממתק ללא הכשר, משחק או ספר שאינו לפי רוח היהדות, אזי מוטל עלינו למנוע את הדבר בצורה נעימה אך החלטית, גם אם הוא חד פעמי בלבד. אך כל עוד הבעי'ה אינה כזו, יש להתגמש ולכבד את רצונו של האורח ומשהסתיים הביקור להחזיר בנעימות, אך בנחישות, תוך הסברת הענין לילדים, את ההרגלים לקדמותם.
לילה טוב וסיפורים לרוב ?
"המלאך הגואל אותי מכל רע…" נשמע קולה של נעמי הקטנה, בעודה שוכבת במיטה, שבעה, רחוצה ולבושה בפיג'מה. אמא יושבת לידה וקוראת עימה "קריאת שמע".
"רוצה סיפור" מבקשת נעמי לכשסיימה.
ואמא מספרת לביתה היקרה סיפור, בנחת ובשלווה, "עוד סיפור" מבקשת הקטנה ושוב מספרת אמא סיפור לביתה, אך הבקשה חוזרת ונישנית בכל פעם שהסיפור מסתיים, כבר שעה ארוכה יושבת האם ליד ביתה ומספרת סיפורים באוזנה, אך הילדה אינה באה על סיפוקה ומבקשת עוד סיפור ועוד סיפור.
האם כבר לחוצה, עיסוקים רבים ממתינים לה ובנוסף היא עייפה מיום עמוס בעבודה.
"זהו גמרנו" אומרת האם לביתה ויוצאת מחדרה, אך הקריאות מחדר הילדים אינן פוסקות:
"אמא, בואי אמא, עוד סיפור אחד אני רוצה", האם בלית ברירה מתעלמת והילדה נרדמת.
למחרת בבוקר לפני היציאה לגן פונה נעמי לאמה ואומרת: "אמא בלילה קראתי לך הרבה פעמים ולא ענית לי" והאם הנבוכה אינה מגיבה, מה תענה היא לביתה? לספר סיפורים עד אין סוף, היא אינה יכולה, אך שביתה היקרה תרגיש מסכנה, גם את זה איננה רוצה.
האם המסורה ביקשה עצה ופעלה לפי ההדרכה שקיבלה.
אמא יקרה, ביתך הקטנה מבקשת סיפורים לרוב, לא מפני שלסיפור היא זקוקה, כי את זה היא כבר קיבלה במידה גדושה במשך שעות היום, מה שהיא צריכה זה תשומת לב ואהבה. במענה לבקשותי'ה היא מקבלת ממך אישור לכך, שהיא חשובה לך ואת אוהבת אותה, אם תצהירי זאת באזני'ה במילים מפורשות, היא לא תצטרך לערוך לך מבחנים ולבקש סיפורים. לכן עלייך לספר לה סיפור אחד בלבד, אח"כ להכביר במילות שבח והערכה ולומר: " אמא אוהבת אותך חמודה" "אמא אוהבת את נעמי המתוקה" ולהסביר שאת מאד עסוקה ובברכת לילה טוב לצאת מחדרה. לאחר שלושה לילות שהאם כך עשתה, אמרה הילדה בעצמה: "לא צריך לספר יותר מסיפור אחד תודה רבה!"
מאז מספרת האם סיפור אחד בנחת, מסבירה שהיא עסוקה, מצמידה ללחי נשיקה, משבחת את הקטנה ומצהירה מספר פעמים על אהבתה אותה ובברכת לילה טוב וחלומות נעימים, שוקעת נעמי בחלומות ורודים וגם בלב האם מלבלבים ורדים.
,
בית מלוכה 