טהרת הלב
שפרה רוצה מאוד להתעלות ברוחניות, אולם מרגישה היא שליבה אטום וחתום, היא איננה מצליחה להגיע להתלהבות הלב לדברים שבקדושה, שפרה תמהה, מהו הדבר שחוסם אותה, כיצד תעורר את ליבה? כיצד תצליח להיטהר מכל הטומאה ולהידבק תמיד בקדושה?
מהו המפתח לפתיחת הלב ולהסרת אטימותו?
נתבונן בפרשת פרה אותה קוראים אנו השבוע ונראה מהי התשובה:
נאמר בפרשת פרה: "זאת חוקת התורה… דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדומה תמימה אשר אין בה מום…" (במדבר יט', ב')
ואומר רבנו נתן בליקוטי הלכות:
"על ידי שמאמינים בבחינת חוקת התורה, דהיינו בבחינת המקיפין העליונים הקדושים, שאי אפשר להבינם, על ידי זה בעצמו מאירין המקיפים, וזוכה שיתגלה הארת השכל בשלמות מה שאפשר לאנושי להבין.
ועל ידי זה זוכה להתלהבות הלב דקדושה, עד שתהא שלהבת הלב עולה תמיד מאליה בקדושה גדולה, ונמשך עליו טהרת הפרה אדומה ונטהר מכל הטומאות."
(ליקוטי הלכות, במדבר, חוקת)
מדברים אלו אנו למדים, כי אם ברצוננו להטהר מכל הטומאות ושליבנו יפתח ויתלהב לדברים שבקדושה תמיד, הרי שהעצה לכך היא לדעת שאין בכח השכל להבין כל דבר ולהאמין בבחינת "חוקת התורה", זאת אומרת להאמין שבמצוות התורה יש קדושה עליונה וקדושה שאי אפשר להבינה, וככל שיותר נאמין בקדושתן של המצוות ובכך שיש בהן קדושה עליונה שאי אפשר להבינה, בשכל אנוש, כך נזכה יותר להארת השכל בשלמות, מה שאי אפשר בשכל האנושי להבין.
ודוקא כשאנו מבינים ששכלנו אינו מבין את מעלתן וקדושתן של מצוות התורה, על ידי זה יפתח ליבנו ויתלהב בהתלהבות של קדושה שלא תיפסק ותימשך עלינו טהרת הפרה האדומה, שתטהרנו מכל הטומאות.
כי כאשר אדם סומך על שכלו וחושב שמבין כל דבר ורוצה להבין בשכלו גם את טעמי מצוות התורה, הרי שזה חוסם את ליבו ואוטם אותו מהתעוררות של קדושה ודוקא כשמשליכים את השכל ומבינים, שזה דבר שאינו נתפס בשכל האנושי, הרי זוכים לטהרת הלב ולהתעוררותו הקדושה הנצחית.
ויהי רצון שנזכה להשליך את מחקרי השכל ולהאמין בקדושתן של המצוות, לקיימן בשמחה ובאמונה תמימה ועל ידי זה נזכה להתלהבות הלב לקדושה ולטהרה שלמה, אמן כן יהי רצון.