פרשת נח

"הוצֵא מן התיבה"

ראש השנה, יום הכיפורים, סוכות, שמחת-תורה, ימים מלאי הוד וקדושה, ימים בהם הרבנו לשהות בבתי-כנסיות ובבתי מדרשות, לספוג מקדושתם, לחסות בצילם, לדבוק בה', בתורה ובתפילה ולשמוח בשמחה של מצווה.

"אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש שבתי בבית ה' כל ימי חיי… ולבקר בהיכלו." (תהלים כז, ד). זו ההרגשה שליוותה אותנו בימים נפלאים אלו.

קשה עלינו פרידתם וקשה עלינו עוד יותר, לצאת מחוץ לתחום היכלי הקודש, המגוננים ולהתחיל בחיי המעשה והחולין.

בפרשתינו פרשת נח מסתתר נח בתוך התיבה, המגינה עליו ממי המבול השוטפים בחוץ וכשהגיע הזמן לצאת, אומר לו הקב"ה: "צא מן התיבה… כל החיה אשר איתך הוצא איתך…" (בראשית ח', ט"ז-י"ז) אומר רש"י: "הוצֵא – כתיב, הַיְצֵא – קרי, הַיְצֵא אמור להם שיצאו, הוצֵא אם אינם רוצים לצאת הוציאם אתה."

אומר ר"נ בליקו"ה: "מובן מזה שלא רצו ברצונם לצאת מן התיבה… שבוודאי מי שרוצה לשוב, היה מרוצה שיניחוהו לישב תמיד בבית המדרש, במקום קדוש ולעסוק בתורה ותפילה. אבל ה' יתברך רוצה בקיום העולם ומסבב עם האדם שמוכרח כמה פעמים לצאת מהבית-מדרש לעסוק בצרכי הגוף ופרנסה וכו'… וזה קשה על האדם מאד, כי יודע שכשיוצא לחוץ הוא בסכנה גדולה, אבל לא סגי בלאו הכי, שזהו בחינת מה שבני התיבה לא רצו לצאת מהתיבה, כי אם בגזירת ה' יתברך שאמר להם לצאת, כי ה' יתברך רוצה, שהאדם יעבוד אותו בזה העולם דיקא, שהוא בכללו, בחינת ונפיק כנגד העולמות הקדושים, העולמות העליונים, ועל כן בזה העולם ההכרח שתהיה עבודתו בבחינת עיל ונפיק דיקא." (ליקו"ה נח)

כשנח היה בתוך התיבה היה זה בבחינת עַיֵּל, כי לא יכל להציל עצמו ביחד עם כל העולם, ולכן הסתתר בתוך התיבה, עם כל בניו ועם כל אחד מסוגי בע"ח, כדי שימשך קיום העולם, לאחר שירד המבול ונמתק הדין, ריחם הקב"ה על עולמו וציווה על נח לצאת מן התיבה, שזה בחינת נפיק. כי עיקר עבודת ה' היא דווקא בתוך החיי המעשה, שאדם יעבוד את ה' בכל מעשיו ובכל הליכותיו, גם כשעוסק בצרכי גופו ופרנסתו וכו'. ולא רק כאשר הוא יושב בבית המדרש ועוסק בתורה ובתפילה, שהם בבחינת תיבת נח.

לכן אמנם בימים הקדושים, בהם הסתופפנו בצילם הקדוש של בתי-כנסיות ובתי-מדרשות, מוגנים היינו מכל העולם הזה ופגעיו, אולם עכשיו הגיע הזמן לצאת ולעבוד את ה' בימי החולין, בחוץ, בכל מקום ובכל זמן, שזהו עיקר רצונו של הקב"ה.

יעזרנו ה' יתברך, שנזכה לעובדו בכל דרכינו, וקדושת הימים הקדושים ובתי המדרשות בהם שהינו, תלווה אותנו בכל מקום ובכל זמן.

שנזכה לעשות רצון ה' בשמחה ונזכה לגאולה השלמה, בב"א.